פסק-דין בתיק ת"א 5054-12-09

מבוא ורקע כללי בתמצית

1.         לפניי תובענה בסדר דין מהיר במסגרתה תובעים התובעים את הנתבע, שהינו אדריכל במקצועו, בגין נזקים שגרם להם עקב תיפקודו הלקוי.

2.         התובעים שכרו את שירותיו של הנתבע לצורך תכנון בית מגורים דו משפחתי במגרש שבבעלותם (ר' נספח א לכ"ת). לטענת התובעים הם עמדו בתשלומי שכר הטרחה שהגיעו לנתבע אך זה לא פעל ביעילות ובחריצות לטפל בעניינם, הגיש את הבקשה להיתר למועצה המקומית בשיהוי ניכר, טיפל בגליון הדרישות שיצא מן המועצה באופן רשלני, התחמק מלקיים עמם פגישות כך שבסופו של יום, פעלו הם למציאת אדריכל אחר שהחל בטיפול בעניינם מהשלב ההתחלתי.

3.         לטענת התובעים, כתוצאה ממעשיו וממחדליו של הנתבע נגרם להם נזק כספי בסך של 43,500 ש"ח כמפורט בסע' 20 ו- 21 לכה"ת.

4.         הנתבע בכתב הגנתו טוען, כי תכלית התביעה הינה להימנע מתשלום שכר התכנון לו הוא זכאי בגין תוכניות שינוי ועבודות נוספות. לדבריו, הוא פעל ביעילות ובחריצות וסירב לשתף פעולה עם התובעים בביצוע חריגות בניה ועבירות על חוקי התכנון והבניה. לשיטת הנתבע, התובעים הפסיקו לעבוד עמו לאחר שהבינו כי הוא לא ישתף עמם פעולה בביצוע חריגות בניה וכי יהא עליהם לשלם בעבור שינויים אותם ביקשו ועבודות נוספות בעבורן נדרשו לשלם תוספת. לטענת הנתבע, התובעים נותרו חייבים לו סך של 18,900 ש"ח בצירוף מע"מ.

5.         ביום 11.1.11 נשמעו הראיות בתיק. מטעם התובעים העידו מר אילן רביב והתובעים בעצמם. מטעם ההגנה העיד הנתבע.

            בהחלטתי עם תום הדיון הוריתי על הגשת סיכומים בכתב.

            התובעים הגישו סיכומיהם כבר ביום 9.3.11.

            למרות אורכה שניתנה לנתבע, על רקע בקשת התובעים למתן פסק דין בהיעדר הסיכומים, בהתאם להחלטתי מיום 15.6.11 ועד מועד מתן פסק הדין, הוא לא מצא לנכון להגיש סיכומים.

6.         לפי שהמדובר בתובענה בסדר דין מהיר ינומק פסק הדין בקצרה ובתמצית בהתאם להוראת סעיף 214 ט"ז (2) לתקסד"א.

אי הגשת סיכומים

7.         תקנה 160 (ד) קובעת, כי דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון.

            תקנה 157 (ב) שעניינה אי התייצבות הנתבע, קובעת, כי ככל שהנתבע לא יתייצב לדיון רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר.

8.         לעובדת אי הגשת הסיכומים על ידי הנתבע תינתן משמעות והיא תילקח על ידי בית המשפט בחשבון. ברם אולם, לא מצאתי לפטור עצמי מלבחון את הראיות כפי שהובאו בפני בית המשפט (ר' רע"א 2921/94 סומך נ' עטיה (14.9.94); בר"ע (י-ם) 651/05 נלה מיזם נ' ליבאי (19.6.05).

דיון והכרעה (במישור האחריות)

9.         לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, ולעדויות שהובאו בפניי בדיון מיום 11.1.11 באתי לכלל מסקנה, כי דין התובענה להתקבל, מן הטעמים שיפורטו להלן. דיון בגובה הפיצוי יעשה בנפרד.

10.        הנני דוחה את טענת הנתבע כאילו התובעים "התנדבו" להקדים לו את התשלום ביום 19.5.05 בשיעור 30% משכרו סתם כך ובלא כל סיבה ושלא על פי הוראות ההסכם שביניהם.

התובע אשר ניסח את ההסכם, אישר בעדותו כי בתשלום השני הוא היה אמור לקבל 30% וזאת "כשאני מגיש את התכניות לוועדה המקומית". (עמ' 18 שו' 31-32).

התובע נשאל מדוע הקדימו התובעים את התשלום השני והוא ציין "אין לי מושג את התשלום השני הזוג מנחם באו ורצו לשלם אותו על מנת שהעסק יזוז להם מהר." (עמ' 19 שו' 1-2).